Beerburim

כל הזכויות שמורות © בירבורים | Beerburim

רוצים להתעדכן בתכנים חדשים למייל שלכם?
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

שבוע 16-17: תופעות לוואי - שליש שני

קמתם בבוקר עצובים? קצתם בחייכם? אתם מרגישים שהחיים קשים מידי עבורכם? תסתמו.

 

כל עוד אתם לא בהריון, שמנים ומרגישים כאבי ראש חוזרים ונשנים (ללא אפשרות לקחת כלום חוץ מאקמול! 'סאמק!), היד שלכם לא נרדמת שוב ושוב בשינה, הקקי שלכם לא שחור בגלל הברזל (כן, פעם הייתי פרח נשי מלבלב. היו ימים), יש לכם פריחה מוזרה ביד, התחלה של פיגמנטציה במצח, דימום מהחניכיים, דימום בזמן קינוח אף, נימול בכתף, שריר שנתפס ברגל, קושי לנשום בערבים, קימה מטורפת לשירותים (6 פעמים בלילה!), חלומות מוזרים, כאבי רגליים קשים והתחלה של בצקות ברגליים – מבחינתי, אין מקום לרחמים.

 

אחרי שהבהרנו זאת, נמשיך.

 

"אין לכם חלומות מוזרים? אין מקום לרחמים!"  צילום: Librestock

 

 

תופעות לוואי מוזרות

 

הזמן: שבוע 17. המקום: חדר השינה של הירח ושלי. השעה: 5:45.

 

השעון המעורר של ירח חיי עומד לצלצל, אבל אני ערה כבר יובלות. ככה זה כשחצי לילה עובר עליך כסהרורית. לצערי, משלב מוקדם של ההריון אני לא מצליחה לישון ברצף אף לא לילה אחד ומוצאת את עצמי קמה כל שעה לשירותים. מסתבר, שאלוהים החליט שתפקידו העיקרי של עובר הוא התעללות בשלפוחיות שתן תמימות. כיף.

 

אחת מתופעות הלוואי של נדודי השינה הללו היא תחושת הלבד. בגללה ובאשמתה, אני מחכה ומייחלת לרגע בו ירח חיי יקום ואני אוכל לקפוץ ולספר לו מה עבר עלי בלילה וסוף סוף לתקשר עם עוד בן אדם חוץ מעצמי בתוך ראשי. לדעתי זה נורמלי להתבונן בו ישן, ולארוב לכל תזוזה או מצמוץ עיניים שלו כדי להתחיל ולדבר איתו בתואנה ש"מאמי, חשבתי שקמת! מה, לא? אתה עוד ישן? אופס".

 

"לדעתי זה נורמלי להתבונן בו ישן, ולארוב לכל תזוזה או מצמוץ עיניים שלו כדי להתחיל ולדבר איתו"  צילום: PEXELS

 

 

ירח חיי זז ואני פותחת את הפה כדי לומר לו בוקר טוב אך פתאום נשמתי נעתקת לה. דקירה כואבת עוברת לי בצד שמאל, מתחת לצלעות. אני משמיעה איה כאוב ומנסה לנשום לעומק שוב אבל הכאב מפלח לי את הנשמה.

 

ירח חיי מנסה להבין מה הפעם קורה איתי ולהתעורר תוך כדי, ואילו אני מקפידה לנשום נשימות קצרות כדי לא לסבול שוב את דקירת העונש הזאת. אני מושכת את ידו למקום הכואב כדי שיחמם לי אותו ואולי יפיג את הכאב, תוך השמעת קולות מצוקה בכל נשימה עמוקה. הוא בתגובה, אומר שאני קוטרית על הבוקר ומספר לי על חלום מוזר עליו חלם בלילה. אני בוחרת להתעלם ונותנת לו להמשיך לחיות רק כי חום היד שלו מרגיע מעט את הכאב עד שהוא מתפוגג.

 

שינה בהריון

 

אז כן, שינה בהריון היא תענוג מתמשך הכולל מצב שכיבה המוביל לכאב גב, המוביל לשינוי תנוחה, המוביל ללחץ בבטן, המוביל לכך שתזוזי שוב, מה שמוביל לכאב רגליים, שלא יעבור גם כשתיישרי אותן קצת, כי פתאום תתחיל לך צרבת, ואז את כבר חייבת לקום מהמיטה, וכבר ללכת לשירותים, מה שלוקח לך שעה, ואז את חוזרת למיטה, נשכבת שוב, מבינה שיש לך עדיין את אותה הרגשה נהדרת של פיפי, ואת קמה שוב, וזה לוקח עוד שעה, חוזרת למיטה, מנסה להירדם, מצליחה, ואז הכל מתחיל מההתחלה.

 

בדיקת מי שפיר

 

אם כל הנ"ל לא הכניס אותך לדיכאון אז את בהחלט בשלה להריון ולהתמודדות עם השלב המפחיד ביותר בו, חוץ מאשר הצירים, הלידה עצמה והעובדה המוזרה שאת יוצאת מבית החולים עם ילד - בדיקת מי שפיר.

 

בבדיקה מקסימה ונעימה זו בודקים מומים ומחלות גנטיות בעובר באמצעות החדרה של מחט אל שק השפיר ושאיבה של מי שפיר, הנוזל בו גדל העובר בתוך הרחם.

 

בשלב הראשון של הבדיקה הרופא עושה בדיקת אולטרסאונד ובודק את העובר, השיליה ומי השפיר.

 

בשלב השני הרופא מחטא את הבטן, על מנת להימנע מזיהום, כי זה החשש הגדול בבדיקה הזאת ולא החדרת המחט. הוא מחדיר באיטיות את המחט המיוחדת אל תוך שק השפיר ושואב את נוזל מי השפיר. החדרת המחט מתבצעת תחת שיקוף של אולטרסאונד ולכן לא נשקפת לעובר סכנה והנוזל בשק השפיר מתחדש לאחר כמה שעות.

 

במידה ואת עונה על פרמטרים מסוימים (הפירוט באתר משרד הבריאות ובכל אתרי קופות החולים) הבדיקה בחינם. את התשובה מקבלים לאחר שלושה שבועות מורטי עצבים שבהם את מנסה לא לחשוב על זה אך מוצאת את עצמך חושבת בעיקר על זה.

 

 "החדרת המחט מתבצעת תחת שיקוף של אולטרסאונד ולכן לא נשקפת לעובר סכנה"  צילום: PEXELS

 

 

לצערי, מאחר ועברתי את גיל 35 אני מבנות המזל שמשרד הבריאות ממליץ/רומז ממש לא בעדינות שבהחלט כדאי לי לעשות אותה. לא אכחיש שבכל זאת התלבטתי בעניין, וכמובן התייעצתי עם ירח חיי, הרופאה שלי, האחות בקופת החולים, 479 חברות וגם עם 3 נשים לא מוכרות ברחוב. אחות מעקב ההריון של קופת החולים אמרה לי כך: "אם אתם לא רוצים לדעת - אל תעשו. אם תדעו וזה במילא לא יגרום לכם להפסיק את ההריון - אל תעשו. אם תדעו וזה יוביל למעשה - תעשו." לאחר מחשבה, החלטנו שאנחנו רוצים לדעת, גם בלי להחליט מראש לעשות כך או אחרת במידה וחלילה התשובה תהיה קשה. הרגשנו שעבורנו זה נכון לדעת אפילו רק בשביל להתרגל, להפנים ולהתכונן נפשית. מהרגע שהחלטנו לעשות את הבדיקה נפתחה בפנינו דלת סתרים חדשה ומופלאה של התלבטות נוספת - אצל מי לעשות בדיקה הרת גורל ומפחידה שכזאת. לאחר אין ספור התייעצויות, בדיקות וחפירות בחרתי רופאה המתמחה בתחום.

 

אז איך היה?

 

מלחיץ מאוד לפני ומלחיץ מאוד תוך כדי. זה כאב, היה מפחיד והרגשתי זוועה אחרי. שני דברים בלבד הצילו את הרגשתי בסיטואציה הכל כך לא נעימה הזאת: ירח חיי שלא הפסיק להצחיק אותי והעובדה שאחרי הבדיקה ממליצים לא לזוז יומיים/שלושה, במנוחה מלאה.

 

להריונית עייפה תדיר לא צריך לומר פעמיים את המילה מנוחה. :-)

 

 

חיבבת? אהבת? ציחקקת לעצמך בלב?

שתפי חברה בפייסבוק >>


 

לכל מי שרוצה המלצה על הרופאה שלי, כתבו לי פה ואשמח לענות :-)

*כל המידע הוא מניסיוני האישי בלבד ואינו מתיימר להיות/להחליף ייעוץ רפואי בשום צורה.

ברברת הריון:

 

  • שבוע: 17

  • משקל: 65.3

  • תסמינים ותופעות: נראה לי שהפירוט מעלה מספיק, לא? ;-)

  • חשקים מיוחדים: מטוגן וגלידה. גלידה ומטוגן. מטוגן מרוח בגלידה. יו ניים איט.

  • בדיקות מיוחדות: דיקור מי שפיר. הבדיקה מתבצעת בין שבוע 16 לשבוע 22 פלוס 6 ימים.

    מדובר בבדיקה מפחידה וכואבת ואני העדפתי לעשותה אצל רופאה עליה קיבלתי המלצה מעולה ממקור ראשון. לשמחתי היא היתה חלק מההסדר של קופת החולים שלי אבל הייתי משלמת עליה באופן פרטי אם היה צורך. הכל כדי להרגיש שאני ועוברי בידיים טובות.

 

 

 

 

Please reload

הכי פופולארים

בירבורי השראה עם קרן דורון

1/3
Please reload

מה עוד אסור לכם להחמיץ?
Please reload