Beerburim

כל הזכויות שמורות © בירבורים | Beerburim

רוצים להתעדכן בתכנים חדשים למייל שלכם?
הירשמו לרשימת התפוצה שלנו

שבוע 10-12: הורמונים וזה

"...ו...ו...הוא כתב לי בסוף ההודעה את המילים בתי הבכורה!!!" אמרתי וגעיתי בבכי.

 

ירח חיי הביט בי במבט המום ואמר בזהירות שהוא אינו מבין למה אני בוכה.

 

האמת, גם אני לא הבנתי. סך הכל, אבוש שלי כתב לי הודעה חמודה וחתם אותה בכך שהוא מאחל יום טוב לבתו הבכורה, להלן – אני. קראתי את ההודעה והתרגשות לא ברורה הציפה את כל תעלות ורידיי והבכי גאה ללא מעצור. בערב, ניסיתי לספר על כך לירח חיי אך הבכי חזר והציף אצלי כל חלקה טובה. ניסיתי להסביר לו כמה זה ריגש אותי ולמה אני בוכה, אך ללא הצלחה. בכיתי ללא שליטה. הגיוני.

 

 "באיסלנד אין צרות ומלחמות. מגדלים ילדים (וסוסים) בשלווה"  צילום: PEXELS

 

 

לצערי, זה לא נגמר שם.

 

פגשתי ברחוב חברה רחוקה של אחותי, שסיפרה לי שאמא שלה, לא עלינו, נפטרה בדיוק. תגובתי היתה בכי מכמיר לב ובלתי נשלט. למרבה הבושה, אפשר לתאר את הסיטואציה כך: גרמתי לאותה חברה לנחם אותי על האובדן שלה. לאחר מכן היה כמובן גם את מקרה סרטון הילדים שראיתי בפייסבוק וגרם לי לפעות בבכי, אזעקת התרגיל הארצי של פיקוד העורף שגרמה לי למחשבות פאניקה על העולם-שאליו-אני-מביאה-ילד-ומה-יקרה-אם-תהיה-מלחמה-ויפציצו-אותנו-איך-אצליח-להגן-עליו-למה-אין-לנו-מקלט-נורמלי-בבניין-אולי-נהגר-לאיסלנד-או-משהו??? וכמובן, בל נשכח את בכי התמרורים שלי כשיעל ויוסיאל, הזוג המועדף עליי ב"מירוץ למיליון" הודח. ה' יקום דמם.

 

למרבה ההפתעה, עם ירח חיי דווקא היה די בסדר. הייתי בטוחה שיהיה לנו הרבה יותר קשה להתמודד עם ההורמונים וכל עודף פסיכוזות ההריון שלי, אבל שנינו עשינו מאמץ לעבור תקופה זו בשלום, מה שאומר שעד כה רבנו רק 148 פעמים. לדעתי די הצלחנו. הידד.

 

שקיפות עורפית - לא לבעלי לב חלש

 

בפעם הראשונה בה הייתי אצל רופאת הנשים שלי במסגרת ההריון, קיבלתי ממנה כמות עצומה של בדיקות עם הוראות מפורטות מה לעשות מתי. הראשונה היתה בדיקת האולטרסאונד הראשון בה בודקים האם יש שק הריון תקין והאם יש דופק לעובר הטרי. הבאה בתור ומלחיצה לא פחות הינה בדיקת השקיפות העורפית המתבצעת בשבוע 11 עד 13+6. בבדיקה הנהדרת הזאת מודדים באמצעות אולטרסאונד את עובי הנוזל הנאגר בעורף העובר. במידה והתוצאה מראה כי יש עודף נוזלים וישנה חריגה - קיים סיכוי לתסמונת דאון, הפרעות גנטיות ושלל מומי אללה יסתור בעובר.

 

אין ספק, כיף פה.

 

את תוצאות השקיפות העורפית משלבים יחדיו עם תוצאות בדיקת הסקר הביוכימי (בדיקת דם שנעשית בשליש הראשון) וכך מאבחנים את הסיכוי למומים ב-80%-90%.

 

 "רציתי לבעוט ברופא ולשאוג למהההההההההה מראש הר"  צילום: PEXELS

 

 

לצערי, כבר בשלב מוקדם זה גיליתי כי לרפואה המודרנית אין וודאות בשום דבר בתקופת ההריון, חוץ מכך שאני בהריון. מסתבר שאף בדיקה (חוץ ממי שפיר) היא לא אורים ותומים, אף תוצאה לא חקוקה בסלע ובגדול מסתבר שאני עושה בדיקות "מענגות" רבות כדי לבדוק היכן אני לעומת הסטטיסטיקה.

 

עכשיו, אני מודה שהמילה סטטיסטיקה היא מילה חמודה, אפילו משעשעת משהו. היא מילה שנעים לגלגל על הלשון ונשמעת די תמימה, אבל! כשאת קובעת תור לבדיקה, סופרת את הימים עד שיגיע זמנה כי רוצה כבר להיות אחרי, לא ישנה בלילה שלפני, מגיעה בחשש, חושפת בטנך (השטוחה עדיין! נניח) לג'ל הקריר והמגעיל של הרופא, מחרישה וממתינה במתח למוצא פיו תוך כדי שהוא ממלמל הברות לא ברורות שרק יודעי סוד מבינים ובסוף כל זה מקבלת תוצאה לא כל כך טובה, התגובה ההגיונית ביותר היא לשקול לרסס את כל באי המרפאה בנשק חם, לצרוח בקול רם, לבעוט ברופא ולשאוג למההההההההההההה מראש הר. מסקנה? לחץ והורמונים הם לא שילוב כזה מוצלח.

 

הרופא לעומת זאת היה די מבסוט ואמר שאין לי מה לדאוג (לא, בכלל לא) ושאני לא צריכה להיות בלחץ (מי בלחץ? אני בסך הכל שוקלת התאבדות מתחת לפסי רכבת , בקטנה). לטענתו המצב אפילו די טוב בהתחשב בעובדה שהתוצאה מושפעת בעיקר מהגיל הבשל שלי (שלא לומר, בשל עד רקוב) ושבגדול המצב נראה סביר (שזה נהדר, כי תמיד חלמתי על ילד "סביר") אז שאירגע ומיד.

 

אספתי את עצמי והחלטתי לשחרר את הלחץ ולהמתין להמשך. תודה לאל אני בסופו של השליש הראשון להריון, מה שאומר ששרדתי את בחילות הזוועה, את העייפות המטורפת וגם הסיכוי להפלה טבעית הולך ופוחת. מה זה ייתן לי להמשיך להריץ סרטים רעים בראש עם סיום מבהיל? אז נכון, אני בהריון ראשון, אין לי מושג בכלום והכל נשמע מאוד מלחיץ ומפחיד, אבל מה אשם הרופא התמים?

 

לדעתי ההגיונית, הכה כה מיושבת והלא מושפעת רגשית כרגע בכלל, האשם האמיתי במצבי ההריוני באופן כללי, נוסע כרגע לידי במכונית ולא מביט לכיווני בכוונה. למה? כי הוא חכם ויודע שלחץ והורמונים זה לא שילוב כזה מוצלח. :-)

 

חיבבת? אהבת? ציחקקת לעצמך בלב?

שתפי חברה בפייסבוק >>

 

 

יש לכם שאלות על בדיקת שקיפות עורפית? התרחבות המותניים? כתבו לי פה ואשמח לענות.
*כל המידע הוא מניסיוני האישי בלבד ואינו מתיימר להיות/להחליף ייעוץ רפואי בשום צורה.

 

ברברת הריון:

 

  • שבוע: 12

  • משקל: 62

  • תסמינים ותופעות: עצבים רופפים, בכי ללא סיבה הגיונית, רגישות יתר, בכי לא קשור לכלום, פתיל קצר עד קצרצר, בכי פתטי ברגעים לא קשורים. שיגעון כללי.

  • חשקים מיוחדים: הרצון התמידי להקיא במגמת שיפור, הרצון התמידי לישון עדיין איתנו. בנוסף, הבטן מתחילה קצת לבצבץ והג'ינסים שלי מתחילים ללחוץ.

  • בדיקות מיוחדות: בדיקת סקר ביוכימי + בדיקת שקיפות עורפית. מתבצעות חינם בקופת החולים. לטעמי, בבדיקה השקיפות העורפית ספציפית, מיותר להתרוצץ ולחפש המלצות ולנסוע לקיבינמט במיוחד. בהחלט ניתן לעשותה אצל רופא רנדומלי בקופה ללא צורך בהמלצות מיוחדות.

 

 

 

Please reload

הכי פופולארים

בירבורי השראה עם קרן דורון

1/3
Please reload

מה עוד אסור לכם להחמיץ?
Please reload