שבוע 4: רגע הגילוי
256. זה המספר שנגלה לנגד עיניי. 256! הלם.
תצחקו, אבל מאז גיל 34 בערך היתה לי מעין ידיעה פנימית עמוקה כזאת לגבי האופן בו כנראה אצטרך לעשות ילדים. תקראו לזה טמטום, תקראו לזה הכנה נפשית לאכזבה בשילוב חששות, תקראו לזה "הזבל שבו לא מפסיקים להאכיל אותנו על מצב ביציות הנשים" – תמיד הנחתי שאצטרך טיפולי הפרייה. זה פשוט היה ברור לי.
לכן, מיד אחרי החתונה, מפאת מרומי גילי הבשל והסקסי (סתמו) וכדי לא לבזבז סתם זמן, מהר מאוד החלטתי שאני רוצה להתחיל מעקב ביוץ בקופת החולים. אמרתי לעצמי שכדי לזרז את הקטע של טיפולי הפוריות העתידיים המתמשכים שממילא בטח נצטרך לעשות, עדיף להתחיל כבר עכשיו בתהליך בירור המצב. ירח חיי אמר שהוא זורם עם מה שאחליט, קופת החולים אמרה שמאחר ואני מעל גיל 35 אז שיהיה לי בכיף ויצאתי לדרך. מה שנקרא, כיפאק היי.
"קופת החולים איחלה לי בהצלחה ויצאתי לדרך." צילום: WIX
מעקב ביוץ זה הכי אחי
אז מהו מעקב ביוץ אתם שואלים? לצערי, אני מגלה כי לא הרבה מכירים את הכלי הנהדר הזה המסייע לכניסה להריון. אז נא לשבת, לפתוח מחברות ולהתחיל לסכם במרץ, כי אני מספקת לכם פה שוס היסטרי למען עתידכם המשפחתי. וכן, זה בסדר, תחושו בנוח, אין צורך במתנת תודה. אני אסתפק בכך שתקראו לבן הבכור שלכם דבורי. מה קרה? מחווה קטנה!
בגדול, מדובר בפרוצדורה פשוטה יחסית הכוללת קביעת תור אצל מומחה פריון, קבלת הוראות לתמהיל בדיקות ומשימות כיאה לצבא קטן היוצא לקרב על המולדת, הגעה לקופת חולים 18 פעמים ב-3 ימים פעם בחודש מספר מסוים של ימים אחרי המחזור, ביצוע 82 בדיקות דם לערך, מספר זהה של בדיקות אולטרסאונד זקיקים חודרניות (אתם יודעים לאן) והמתנה למשפט אחד שיצא מפיו של הרופא: "נא לקיים היום יחסי מין". סקסי.
אני כמובן מגזימה והתהליך די פשוט ומתבצע דרך קופת החולים ובחינם לזוג המנסה כבר שנה ללא הצלחה, כשמגיל 35 אפשר להתחיל בתהליך כבר אחרי חצי שנה. מטרת כל המעקב המהולל הנ"ל הוא לנסות ולבודד את זמן הביוץ באופן המדויק ביותר על מנת לאפשר דייט לוהט בין הזרע המסוקס שלו לביצית הענוגה שלך.
להתראות יד ימין שלום אהבה
בבית משפחת בירבורים התהליך לקח כמה חודשים ומומחית הפריון החלה להפריח באוויר מילים מדאיגות משהו כ"צילום רחם" ו"הזרעות" שהם השלב שאחרי מעקב הביוץ. רגע לפני שהדפסתי חולצה עם הכיתוב "איך ידעתי! אני גלגול עדכני של דבורה הנביאה!" היא החליטה לשלוח אותי לבדיקת הריון באמצעות בדיקת דם. יצאתי מחדרה כשמילותיה האחרונות מהדהדות לי בראש: "אם התוצאה מעל 2 זה חיובי". בזמן ששאבו ממני את מזרק הדם כל מה שעבר לי בראש זה "פחחחח. הריון. ככה? בכזאת קלות? בלי טיפולים? ממש!" לרגע לא האמנתי שהתוצאה תהיה חיובית סתם כך.
"ממתינים לדבר אחד – שהרופא יאמר 'נא לקיים היום יחסי מין' ". צילום: אינסטגרם DVORIVAINER
פקפוקי הציני והבוטה כמובן לא סתר את העובדה שטרחתי לבדוק באובססיביות בכל חצי שעה עגולה את אתר האינטרנט של קופת החולים שלי כדי לראות האם הגיעו כבר התוצאות, במקביל להדלקת נר על החלון, מלמול תפילות לקב"ה ושבועת דם סמלית המתחייבת להקריב את יד ימיני לנזקקים במידה והתוצאה תהיה חיובית.
256. זה המספר שנגלה לנגד עיניי. 256! הלם.
להתראות יד ימין שלום אהבה.
לרגע, ליבי קיפצץ בחזי. 256? היי! זה הרבה יותר מ-2! זה אומר שזה חיובי? אני בהריון? פחדתי אפילו לחשוב את המחשבה הזאת מחשש לפירוש לא נכון של הבדיקה ואכזבה.
למה הכל צריך להיות מסובך?
אבל רגע, כשהיא אמרה יותר מ-2 היא התכוונה למספר 2 או באופן מוזר ל-2000? אולי יש פה איזה שהוא חישוב מיוחד שאני לא ערה לו ואני סתם מתלהבת? או שאולי זה אחד מאותם מקרים בהם מנסים להתחכם אבל התשובה כל כך פשוטה. הייתכן? בבקשה אלוהי צבאות חזק וברוך תעשה שזה יהיה חיובי.
לא נתתי לעצמי לשמוח. הייתי חייבת לשמוע מגורם מקצועי כלשהו שהתשובה אכן חיובית.
התקשרתי למרפאה של רופאת הנשים שלי, אין מענה. התקשרתי למוקד של קופת החולים שלי, הפנו אותי למספר ייעודי אחר. התקשרתי למספר הייעודי, שעות המענה הן בשעות מסוימות ואני צריכה להתקשר שוב בעוד שעתיים. לעזאזל איתם. למה הם לא מבינים שיש פה מישהי שאולי מדמיינת שהיא בהריון ואם כן היא צריכה לדעת כי עוד דקה מתעלפת מרוב לחץ? ככה יפה לעשות לאישה בהריון מדומיין? בושה.
הזמן עבר והשעתיים הלכו והתקצרו, כמו גם החיים שלי. לבסוף, הגיעה השעה המיוחלת ושוב חייגתי בחיל ורעדה למוקד.
"מזל טוב חמודה. את בהריון".
ניתקתי המומה את השיחה ופרצתי בצווחת גיל פנימית אדירה.
תהיתי עם עצמי האם עלי לשקול להחליף את שמי. מסתבר שדבורה הנביאה אני לא.
לשמחתי הרבה.
חיבבת? אהבת? ציחקקת לעצמך בלב?
יש לכם שאלות על מעקב ביוץ? כתבו לי פה ואשמח לענות :-)
*כל המידע הוא מניסיוני האישי בלבד ואינו מתיימר להיות/להחליף ייעוץ רפואי בשום צורה.
